תורה תמימה על אסתר ז׳:ט׳

« תורה תמימה על אסתר ז׳:ח׳ תורה תמימה על אסתר ח׳:ב׳ »

9 וַיֹּ֣אמֶר חַ֠רְבוֹנָ֠ה אֶחָ֨ד מִן־הַסָּרִיסִ֜ים לִפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן לְֽמׇרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁ֧ר דִּבֶּר־ט֣וֹב עַל־הַמֶּ֗לֶךְ עֹמֵד֙ בְּבֵ֣ית הָמָ֔ן גָּבֹ֖הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ תְּלֻ֥הוּ עָלָֽיו׃

פירוש תורה תמימה על אסתר ז׳:ט׳

9 ויאמר חרבונה. א"ר אלעזר, אף חרבונה רשע באותה עצה היה , וכיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח, והיינו דכתיב איוב כ״ז:כ״ב וישלך עליו ולא יחמול מידו ברוח יברח . שם שם

10 וחמת המלך שככה. שתי שכיכות הללו למה, אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש, ואמרי לה אחת של אסתר ואחת של ושתי . שם שם

« תורה תמימה על אסתר ז׳:ח׳ תורה תמימה על אסתר ח׳:ב׳ »